בינה מלאכותית והצביעות של הדת
לפי הדתות האברהמיות, אלוהים ברא אותנו בצלמו. מה שזה לא יהיה שהביטוי הזה אומר מעבר לכך, הוא תמיד הובן כאומר שהתודעה האנושית מיוחדת. התבונה שלנו היא השתקפות, חיוורת ככל שתהיה, של התבונה האלוהית. זה מה שאמור להבדיל בינינו לבין החיות ולהציב אותנו בראש הבריאה.
עכשיו חשבו על מה שקרה זה עתה. בנינו מכונות שעולות על האינטליגנציה האנושית. זה לא מקרה גבולי וזה לא עניין לוויכוח. כל בינה מלאכותית מודרנית יודעת את כל מה שכתוב בוויקיפדיה, בעשרות שפות, ויכולה לדון בכל חלק ממנו לפי דרישה. שום אדם שחי אי פעם לא יכול היה לעשות את זה. היצירות שלנו עקפו אותנו, והן עשו את זה בתוך שנים ספורות.
אם באמת האמנתם שהתבונה האנושית היא בבואה של האלוהי, זה היה אמור לטלטל אתכם עד היסוד. או שאת צלם האלוהים אפשר לייצר בחוות שרתים, או שהתבונה שלנו מעולם לא הייתה השתקפות של שום דבר אלוהי מלכתחילה. שתי האפשרויות הורסות הנחת יסוד של האמונה. כל מאמין רציני היה אמור לשכב ער בלילות בגלל זה.
אף אחד לא שוכב ער
ובכל זאת, אף אחד לא שוכב ער. אנשים דתיים לא מוטרדים בכלל. הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לכתוב את המיילים שלהם ולתכנן את הדרשות שלהם, וממשיכים להאמין בדיוק במה שהאמינו קודם. בלי משבר, בלי חשבון נפש, אפילו בלי הרמת גבה.
זה אומר הכול. אילו התאולוגיה הייתה חשובה להם, אתגר ישיר כל כך היה חשוב להם גם כן. העובדה שהוא לא חשוב מראה שהתאולוגיה מעולם לא הייתה העיקר.
"אבל צלם האלוהים הוא הנשמה"
פתח המילוט הרגיל הוא לומר שצלם האלוהים מעולם לא נגע לתבונה. הוא נגע לנשמה, ולמכונות אין נשמה.
זה לא עובד, כי אין נשמה. הנשמה היא רעיון טיפשי. איש מעולם לא גילה נשמה, מדד נשמה, או הסביר איך היא אמורה לפעול על מוח פיזי. כל מה שייחסנו פעם לנשמה, המחשבות שלנו, הזיכרונות שלנו, האישיות שלנו, השיפוט המוסרי שלנו, מתברר כשוכן במוח, ומשתנה כשהמוח נפגע, מסומם או חולה. הנשמה היא ממלא מקום לדברים שאנשים לא הבינו, שנשמר בחיים משום שהוא מנחם. נסיגה אליה איננה טיעון. היא הזזת השערים למגרש שאינו קיים.
בשביל מה הדת באמת קיימת
כל הפטפוט האינטלקטואלי סביב הדת, התאולוגיה, האפולוגטיקה, הטיעונים המתוחכמים על הסיבה הראשונה, הוא העמדת פנים. זו תחפושת שעוטים על משהו פשוט הרבה יותר.
המטרה האמיתית של הדת תמיד הייתה להרגיע את הפחדים שלנו ולחזק את הביטחון שלנו. הפחד מהמוות, הפחד מחוסר משמעות, הפחד מיקום שלא אכפת לו מאיתנו. הדת עונה על הפחדים האלה בנחמה, לא בהיגיון. אין לה שום קשר לחשיבה או להסקה לוגית, ומעולם לא היה לה.
לכן הבינה המלאכותית לא משנה דבר עבור המאמינים. שמיכת נחמה לא צריכה לשרוד ויכוח. היא רק צריכה לחמם. הצביעות איננה בחיפוש אחר נחמה, כולם עושים את זה. הצביעות היא בהלבשת הנחמה בבגדי ההיגיון, בתביעת הסמכות של השכל, ואז בהתעלמות מהשכל ברגע שהוא מביא בשורות רעות.