מדוע לעולם לא יהיה רק מטבע קריפטוגרפי אחד

חבר הציג בפניי טיעון ששמעתי מאז בכמה צורות. יש רק שכבת רשת אחת לאינטרנט, פרוטוקול האינטרנט, והיא ניצחה בגלל אפקט הרשת: ככל שיותר אנשים משתמשים בפרוטוקול אחד כך גדל הערך של השימוש בו, עד שהחלופות אינן שוות את ההפעלה. מטבע קריפטוגרפי, כך הטיעון, הוא אותו סוג של דבר. יהיה אחד, הוא יהיה ביטקוין מפני שהיה הראשון ויש לו את המומנטום, וכל השאר רעש.

לא השתכנעתי אז ואיני משוכנע גם עכשיו. האנלוגיה נכשלת, ואופן כישלונה מלמד משהו על אילו טכנולוגיות מתכנסות ואילו לא.

איש אינו מתווכח עם מכניקת הקוונטים

חשבו על שתי תיאוריות מדעיות במעמד דומה. מכניקת הקוונטים מאומתת ליותר ספרות עשרוניות מכל דבר אחר שבני אדם מדדו. האבולוציה בברירה טבעית מבוססת בערך ככל שתיאוריה על העבר יכולה להיות.

איש מחוץ למחלקות לפיזיקה אינו מתווכח על מכניקת הקוונטים. אין ועדות חינוך שדורשות זמן שווה לתיאור מתחרה של אטום המימן. האבולוציה, לעומת זאת, נמצאת תחת מתקפה ציבורית מאה וחמישים שנה ועדיין נמצאת.

ההבדל אינו ראייתי. ההבדל הוא שמכניקת הקוונטים אינה נוגעת באינטרסים של איש, והאבולוציה נוגעת בדת, בזהות ובאופן שבו אנשים מחנכים את ילדיהם. תיאוריה מתכנסת לגרסה מקובלת אחת כשלאיש אין עניין בחלופות. כשלאנשים יש עניין, הם מחזיקים חלופות בחיים ללא הגבלת זמן, יהיו הראיות אשר יהיו.

האינטרנט התכנס מפני שלאיש לא היה אכפת

עכשיו יישמו זאת על פרוטוקול האינטרנט.

מדוע יש אחד? מפני שדבר שאכפת למישהו ממנו אינו מתרחש בשכבה הזו. עסקיו, פוליטיקתו וזהותו של איש אינם תלויים באיך ממוענות חבילות. כל מה שאנשים נלחמים עליו באינטרנט — מה מותר לומר, מי רואה מה, מי מקבל תשלום — מתרחש הרחק למעלה, ברמת היישומים והפלטפורמות. ושימו לב שברמה ההיא אין התכנסות כלל. יש רשתות חברתיות רבות, מערכות הודעות רבות, שווקים רבים, והם מתחרים, מתפצלים ומתים ללא הרף.

אז אפקט הרשת הניב פרוטוקול אחד בדיוק מפני שהפרוטוקול היה משעמם. לא היו לו השלכות חלוקתיות. ברגע ששכבה מתחילה להכריע מי מנצח ומי מפסיד, אפקט הרשת מפסיק להיות הכוח היחיד הפועל, והמפסידים מתחילים לבנות חלופות.

כסף הוא השכבה הכי פחות משעממת שיש

מטבע אינו כמו מיעון של חבילות. הוא כמו האבולוציה: הוא מגיע לחייו, לאמונותיו ולכיסו של כל אחד.

איזה מטבע מנצח מכריע מי עשיר. מי שמחזיק במטבעות המוקדמים של המנצח רוכש נתח גדול מהון העולם בחינם, וכל השאר משלמים על זה. עשיתי את החשבון הזה במקום אחר, כשכתבתי על מה שהתומכים משמיטים. אדם שמבין אותו, ושלא קנה מוקדם, יש לו כל סיבה להעדיף מטבע אחר, מטבע חדש, או שום מטבע. למדינות יש אותה סיבה כפול כל בסיס המס שלהן. כך גם לבנקים, לחברות תשלומים ולכל מי שמעמדו הנוכחי תלוי בכסף הנוכחי.

שכבה עם כל כך הרבה מפסידים בעלי עניין אינה מתכנסת. כל אחד מהם יכול לממן חלופה, והעלות הטכנית של השקת אחת זניחה, כפי שהעשור האחרון הדגים בהשקת אלפים.

מומנטום אינו גורל

התשובה היא שהמומנטום מנצח בכל מקרה, שהיתרון של המקדים הופך בלתי ניתן לערעור. זה נכון לשכבות משעממות ושגוי לשכבות שנויות במחלוקת.

היותו ראשון נתן לביטקוין את ההכרה בשמו ואת בסיס המחזיקים הגדול ביותר. הוא גם נתן לו את החלוקה המרוכזת ביותר מכל המועמדים, שהיא בדיוק התכונה שעושה אותו בלתי מתקבל על הדעת לכל מי שאינו כבר בפנים. היתרון המוקדם הוא גם הסיבה להתנגדות. מצטרף מאוחר עם חלוקה הוגנת יותר, או כזה שמדינה עומדת מאחוריו, או כזה שתוכנן לשימוש שביטקוין מטפל בו רע, יש לו ציבור תומכים שהצלחת הביטקוין יוצרת ולא מסירה.

למה אני מצפה במקום זה

לא מטבע אחד. כמה, המתחרים לאורך הקווים שכבר מפרידים בין אנשים: מדינתי מול פרטי, היצע קבוע מול מנוהל, אנונימי מול מזוהה. לכל אחד יהיה ציבור שאת האינטרסים שלו הוא משרת, ולאף אחד לא יותר להפוך ליחיד, מפני שהיחיד יהיה בעל השלכות גדולות מדי מכדי שהמפסידים יסבלו אותו.

זה אינו כישלון של הטכנולוגיה. זו הטכנולוגיה בהיותה חשובה. דברים שחשובים אינם זוכים להיות פרוטוקול האינטרנט.