פילוסופיה חברתית ומשטר חדשים לעידן המודרני

ההתאמה בין שיטת הממשל לאמצעי התקשורת

שיטת ממשל צריכה להתאים לא רק למזג האנושי ולמצב האנושי, אלא גם לאמצעי התקשורת השולט בתקופתה. שיטה שעובדת היטב בעידן תקשורתי אחד עלולה להתפרק בעידן אחר.

• בעת העתיקה הדמוקרטיה הוגבלה בקפדנות לערי-מדינה, משום שהעיר הייתה ההיקף הגאוגרפי והחברתי הגדול ביותר שבו תקשורת ישירה וקבלת החלטות קהילתית עדיין תפקדו.
• כשהחברות גדלו, הדמוקרטיה הייצוגית התאפשרה רק בזכות טכנולוגיות של תקשורת המונים שיכלו לשדר אל אומות שלמות.

תקשורת המונים ריכוזית ואשליית היציבות

עד הופעת האינטרנט פעלה הדמוקרטיה המודרנית בתוך סביבת תקשורת ריכוזית, של אחד-אל-רבים:

• המידע זרם החוצה ממספר קטן מאוד של מוקדים מרכזיים — כמה עיתונים גדולים, ערוצי טלוויזיה נבחרים ורשתות שידור גדולות, שמומנו בדרך כלל בידי הון מרוכז.
• מכיוון שהשונות במידע ששודר לציבור הייתה נמוכה, המסרים נשארו מרוכזים סביב קונצנזוס רחב. השיטה נראתה מתפקדת ומסודרת, והסתירה פגיעויות מבניות עמוקות.

האינטרנט וחשיפת הטבע האנושי

האינטרנט המבוזר שבר את המסנן הריכוזי הזה, וחשף אמיתות לא נוחות על החשיבה וההתנהגות האנושית:

• בני אדם הם טיפשים ולא רציונליים מטבעם. בניגוד לאידאליזם הדמוקרטי, הציבור הרחב אינו פועל באמצעות שיקול דעת מנומק או היגיון מאוזן.
• שבטיות על פני אמת. בני אדם קשורים עמוקות לנאמנויות השבטיות שלהם. כשהם נתקלים בעובדות הסותרות את המחנה שלהם או את האמונות החביבות עליהם, הם דוחים אותן באופן רפלקסיבי או ממציאים בהן פגמים כדי להכפיש אותן. ולהפך, הם מקבלים ללא ביקורת כל דבר שמתיישב עם ההטיות הקיימות שלהם או שגורם להם להרגיש טוב.

הפגם שבשיטות יריבותיות

המבנים הדמוקרטיים המודרניים הם יריבותיים ביסודם, ובדרך כלל מתגבשים לשני מחנות או קואליציות עיקריים זה מול זה:

• העימות הבינארי הזה מעצים את השבטיות באופן דרמטי במקום למתן אותה.
• הוא מבטל את הגמישות המחשבתית, ומונע מהאזרחים לזהות רעיונות נבונים שמציע הצד שכנגד או לאמץ אותם.
• הבוחרים בוחרים מנהיגים שוב ושוב על פי תכונות שטחיות — כמו מראה גופני או כריזמה — ולא על פי ניתוח ענייני של הפשרות שבין מדיניות למדיניות.

כישלונם של מדע המדינה והפילוסופיה החברתית

התאוריה הפוליטית והפילוסופיה הנציחו זמן רב את המיתוס שהאזרחים הם שחקנים רציונליים:

• מכיוון שהשיטה הדמוקרטית נראתה מתפקדת תחת תקשורת שידור ריכוזית, חוקרי מדע המדינה לא ראו צורך לערער עליה, והפיצו את הרעיון שהבוחרים שוקלים את היתרונות והחסרונות של מדיניות מתחרות.
• מסורות פילוסופיות מרכזיות — מעמנואל קאנט ואילך — סירבו להציב את הטיפשות האנושית במרכז המודלים שלהן, וחיפשו תרופות חברתיות בלי להתמודד עם המגבלות הקוגניטיביות האמיתיות של ההמונים.

הציווי: פילוסופיה חדשה ותכנון ממשל חדש

כדי להתקדם, עלינו להתמודד עם המציאות הזו חזיתית:

1. לייסד פילוסופיה חברתית חדשה. מסגרת פילוסופית שהנחת היסוד שלה היא שבני אדם הם טיפשים, לא רציונליים ושבטיים מטבעם.
2. לתכנן שיטה למציאות של ההמונים. אף שהמנגנונים המדויקים עוד ממתינים להמצאה, עלינו לתכנן באופן פעיל שיטת ממשל חדשה, שהונדסה במיוחד כדי לעמוד בפני חוסר הרציונליות האנושי ולהכיל אותו, במקום להסתמך על הציפייה התמימה לציבור אזרחים נאור ורציונלי.