אנשים אינם רוצים באמת את האמת

הררי טוען בכמה מקומות שאנשים אינם יכולים להשיג אושר אמיתי עד שיֵדעו את האמת על חייהם. זו טענה מחמיאה ואני חושב שהיא שקרית — והטעות משנה, מפני שכל תוכנית לחיבור אנשים למציאות חייבת לצאת מתיאור מדויק של כמה הם רוצים בכך.

הראיות הנגדיות בכל מקום

אנשים אוהבים אשליה. הם יבלו חיים שלמים בתוך אחת, יגנו עליה מול ראיות, ויארגנו את קהילותיהם סביבה.

הדת היא ההוכחה העומדת. מיליארדי אנשים מחזיקים באמונות שסותרות את מה שידוע, וההחזקה אינה מסויגת או נבוכה. היא מרכזית, יקרה, ומועברת לילדים במכוון. אילו אנשים רצו את האמת, זו לא הייתה התצורה הנפוצה ביותר של חיי אדם.

היכן חיפוש האמת אמיתי

יש תיאבון אמיתי לאמת, אבל הוא צר ואינסטרומנטלי.

אתם רוצים לדעת האם הצורה בעשב היא נמר או פודל, מפני שטעות עלולה להרוג אתכם. אתם רוצים לדעת האם הגשר מחזיק, האם המזון התקלקל, האם האדם שאתם מתעסקים איתו רימה אחרים.

אלה מקרים שבהם טעות נושאת השלכות מהירות, אישיות ובלתי נמנעות. במחלקה הזו אנחנו מצוינים — מרשימים באמת בהסקה, זהירים לגבי ראיות, מהירים לעדכן.

מחוץ למחלקה הזו, התיאבון נעלם. אנשים אינם מתעניינים באמת על מקור היקום, או על סיבותיה של מלחמה לפני מאתיים שנה, או בשאלה האם שכנועיהם הפוליטיים שורדים מגע עם נתונים. הם מתעניינים במה שמנוח להם, ואין עונש על טעות.

מדוע האינסטינקט פועל כך

זהו אינו פגם, וזה מה שהופך אותו לקשה לוויכוח.

מעקב אחר האמת יקר. הוא עולה בתשומת לב, ולעיתים קרובות הוא עולה לכם בנוחות של אמונה שעשתה עבודה מועילה — החזקת קהילה יחד, הפיכת מוות לנסבל, הצדקת חיים שכבר נחיו.

היכן שטעות נענשת מהר, המחיר שווה תשלום והתפתחנו לשלמו. היכן שטעות אינה עולה דבר במשך עשורים או לעולם, החישוב מתהפך. יצור שהיה רודף אחר אמת בתחומים ללא משוב היה משלם מחיר ממשי ללא תמורה.

אז התבנית אינה חולשה אנושית. זו התגובה הנכונה למבנה התמריצים, ואני משער שכל יצור שעבר אבולוציה היה מראה אותה.

מדוע טעותו של הררי משנה

אם אתם מאמינים שאנשים רוצים את האמת, אז המכשול הוא נגישות — והתרופה היא מידע. הסבירו טוב יותר, פרסמו יותר, תקנו את הרשומה.

הרצנו את הניסוי הזה בקנה מידה עצום. המידע מעולם לא היה זמין יותר, והתוצאות אינן מה שהתיאוריה חזתה. השקר הנוח מוחזק כתמיד, וכעת מאורגן טוב יותר.

אם אנשים ברובם אינם רוצים את האמת מחוץ לתחומים שבהם טעות כואבת, הבעיה אינה נגישות. היא מוטיבציה, ומידע אינו מספק מוטיבציה.

מה שמצביע על תרופה אחרת, ולדעתי מבטיחה יותר: במקום לנסות לגרום לאנשים לרצות את האמת בכלל, הרחיבו את התנאים שבהם הרצייה בה רציונלית. קצרו את המשוב. הפכו טעות לגלויה ואישית. הצמידו השלכות לטעות בתחומים שאין להם כאלה כיום.

זה קשה בהרבה מפרסום עוד מאמר הסבר. אבל זה מטפל במנגנון בפועל, ולא בסיפור מחמיא על מה בני אדם הם.