כוח מבוזר הוא מוסרי יותר

"מוסר" היא מילה שאנחנו מותחים על פני יותר מדי הקשרים, ולכן אעלה טענה צרה ואגן רק עליה: דמוקרטיה ישירה הייתה מפיקה תוצאות מוסריות יותר מממשל ייצוגי — לא מפני שמשתתפיה אנשים טובים יותר, אלא בגלל צורת המערכת.

הטיעון

הביטו במצבים שאנחנו מכנים בקלות ובביטחון הרב ביותר כבלתי מוסריים. לא המקרים השנויים במחלוקת בסמינרים לאתיקה, אלא אלה שאיש אינו מתווכח עליהם: חברה שמרעילה מקור מים ומסתירה זאת, ממשלה שכולאת מבקרים, ענף שמשתלט על הרגולטור שנועד לרסן אותו, חברה שמוכרת נשק למשטר שמבצע טבח.

יש להם מאפיין משותף. בכל מקרה, מיעוט משתמש בכוח מרוכז כדי למצות מרוב שאינו יכול לעצור אותו, או לכפות עליו.

הריכוז אינו מקרי. הוא מה שהופך את המעשה לאפשרי ומה שהופך אותו לפסול. הסירו אותו והמקרה מתפוגג: חברה שלא הייתה יכולה להסתיר את ההרעלה לא הייתה יכולה להרעיל; ממשלה שאינה יכולה להשתיק מבקרים היא פשוט ממשלה שמבקרים אותה.

אם הריכוז הוא הגורם המשותף למקרים הברורים ביותר של חוסר מוסריות, אז ביזור הכוח אינו מדיניות אחת מני רבות. זו התקפה על התנאי המקדים.

מדוע זה אינו הטיעון הרגיל

הטיעון הרגיל לדמוקרטיה עוסק בהסכמה או בייצוג: לאנשים צריכה להיות אמירה במה שנעשה להם. זהו טיעון מצוין אך אחר, ואינו זה שאני מעלה.

טענתי סיבתית ולא פרוצדורלית. כוח מרוכז מפיק תוצאות בלתי מוסריות בשיעור גבוה יותר, ללא קשר למי שמחזיק בו, מפני שהריכוז מסלק את המשוב שהיה מתקן את ההתנהגות. הנפגע אינו יכול להשיב, אינו יכול לצאת, אינו יכול לפנות למי שיש לו עניין להקשיב. זה מה שלהחזיק בכוח על מישהו אומר.

אז ביזור אינו בעל ערך מפני שהוא הוגן. הוא בעל ערך מפני שהוא משיב את מנגנון התיקון.

ההשלכה שכדאי לשהות בה

זה הופך את המוסר לתכונה של צורת המערכת ולא של סגולתם של האנשים שבתוכה.

זו מסקנה לא נוחה, וכך צריך להיות. משמעותה שהחלפת שחקנים רעים בטובים — התגובה הרפלקסיבית לכל שערוריה מוסדית — כמעט שאינה מטפלת בדבר. הכניסו אדם בעל אופי למופת לעמדה של כוח מרוכז ובלתי נתון לביקורת והתוצאות ישתפרו במידה מסוימת ולזמן מה. לעמדה עדיין חסר המשוב ששומר על התנהגות הגונה, והנושא הבא בתפקיד עשוי להיות רגיל.

משמעותה גם ההפך: אינכם זקוקים למשתתפים בעלי סגולה כדי לקבל תוצאות מוסריות. אתם זקוקים לתצורה שבה פגיעה באחרים היא קשה, גלויה ויקרה למי שפוגע. אנשים רגילים ומוּנעי אינטרס עצמי בתצורה כזו מתנהגים טוב יותר מקדושים בתצורה מעוצבת גרוע.

מה נובע מכך לדמוקרטיה ישירה

ממשל ייצוגי מרכז את קבלת ההחלטות בכמה אלפי אנשים, הנתונים אחר כך ללובי של כמה אלפים נוספים. יהיו יתרונותיו אשר יהיו, מבנית זהו בדיוק ההסדר שתיארתי זה עתה כתנאי המקדים לתוצאות שאנו מכנים בלתי מוסריות.

דמוקרטיה ישירה מפזרת את קבלת ההחלטות על פני כלל האוכלוסייה. זה אינו הופך את האוכלוסייה לחכמה, ואינני טוען שכן. ציבורים מצביעים בעד דברים מטופשים באופן קבוע.

אבל זה מפרק את המבנה הספציפי שמאפשר לקבוצה קטנה לכפות על גדולה — מפני שאין עוד קבוצה קטנה שמחזיקה בידית, ולכן אין קבוצה קטנה ששווה להשתלט עליה. בעיית הלובי אינה נפתרת; היא הופכת חסרת טעם, שכן אין איש שרכישתו תספק את התוצאה.

זו רף נמוך יותר מ"ממשל חכם". הוא גם בר-השגה יותר, ואם הטיעון לעיל נכון, הוא מטפל בדבר שבאמת מייצר את הנזקים.