מה על הקוד הפתוח לדרוש ממיקרוסופט

כל כמה חודשים מיקרוסופט מכריזה על יוזמת פתיחות חדשה, וכל כמה חודשים עולם הקוד הפתוח מתווכח אם להאמין לה. אני חושב שהוויכוח ממוסגר לא נכון. השאלה אינה אם מיקרוסופט כנה; תאגיד אינו סוג הדבר שהוא כן או לא כן. השאלה היא מה, באופן קונקרטי, היה צריך להיות נכון כדי שיכולת פעולה הדדית תהיה אמיתית, והאם הדברים האלה נמסרים.

הנה הרשימה שלי. כל פריט ניתן לבדיקה, וכל אחד חשוב מסיבה שאתן.

פורמטי מסמכים פתוחים

הפורמטים שבהם מסמכי העולם מאוחסנים חייבים להיות מוגדרים במלואם, ניתנים למימוש חופשי, ולא בשליטת ספק אחד. פורמט שרק מוצר אחד יכול לקרוא נכון הוא מנעול על כל קובץ שנכתב בו.

זה חשוב מפני שמסמכים מאריכים ימים יותר מתוכנה. מכתב שנכתב היום צריך להיות קריא בעוד שלושים שנה בלי רישיון מאיש. המצב הנוכחי, שבו פורמטי המשרד השולטים מוגדרים בדיעבד, באורך עצום, עם התנהגות שמסתכמת בעשו מה שהמוצר שלנו עושה, אינו עומד ברף. מפרט שאיש מלבד מחברו אינו יכול לממש אינו מפרט.

פרוטוקולים מתועדים

כל פרוטוקול שמערכת ההפעלה ומוצרי השרת שלה מדברים ברשת חייב להיות מתועד היטב דיו כדי שאפשר יהיה לכתוב מימוש עצמאי מהמסמך לבדו, בלי הנדסה לאחור ובלי הסכם רישיון.

שיתוף קבצים, אימות, שירותי ספרייה, דואר. אלה הכבישים של רשת. כשספק אחד מחזיק במפה המדויקת היחידה, מוצרו של כל ספק אחר הוא אזרח סוג ב' מעצם הבנייה, לא מפני שהוא גרוע יותר. פרויקט Samba השקיע שנים בהנדסה לאחור של מה שהיה צריך להיות מסמך ציבורי, והנציבות האירופית נאלצה לכפות גילוי. גילוי בכפייה אינו פתיחות.

אי-תביעה על פטנטים

הבטחה, מחייבת משפטית ובלתי הדירה, לא לתבוע על פטנטים נגד מימושים של הפורמטים והפרוטוקולים שלמעלה, כולל מימושים המופצים ברישיונות חופשיים.

בלי זה, כל פריט אחר ברשימה הוא מלכודת. פורמט מתועד שמפר פטנט ברגע שמממשים אותו תועד כדי למשוך אתכם פנימה, לא כדי להוציא אתכם החוצה. הצהרות מעורפלות על אי-תביעה של מימושים לא מסחריים אינן עוזרות, מפני שהרישיונות החופשיים שחשובים אינם עושים הבחנה כזו ואינם יכולים לעשותה.

שום בלעדיות ליצרני ציוד

יצרני חומרה חייבים להיות חופשיים לשלוח מכונות עם מערכת הפעלה אחרת, או בלי מערכת כלל, בלי להפסיד את התנאים שהם מקבלים על המכונות שנשלחות עם Windows.

זה הפריט שאנשים שוכחים מפני שאינו טכני. אבל הוא זה שמכריע אם חלופה כלשהי יכולה להגיע למשתמש שעוד לא החליט לצאת ולחפש. מס על כל מכונה שנמכרת, שמשולם בין שהקונה רצה את התוכנה ובין שלא, הוא הדרך שבה מונופול מממן את עצמו, ושום כמות של פתיחות בפורמטים אינה מפצה עליו.

מבחני פעולה הדדית, שנערכים בגלוי

חבילות מבחן ציבוריות, ותוצאות ציבוריות, המראות שמימושים עצמאיים של הפורמטים והפרוטוקולים באמת עובדים מול מוצריה של מיקרוסופט עצמה.

מסמך שאומר זה הפרוטוקול הוא טענה. מבחן ששרת של צד שלישי עובר מול לקוח Windows הוא ראיה. פתיחות שאי אפשר לבחון היא הודעה לעיתונות.

מדוע הרשימה ולא אמון

בכוונה לא כתבתי כאן דבר על כוונות. ייתכן בהחלט שמיקרוסופט מכילה אנשים שרוצים את כל זה; חברות גדולות מכילות אנשים שרוצים הכול. מה שהחברה עושה נקבע על ידי האינטרסים שלה, והאינטרס שלה הוא לשמור על המנעול תוך שהיא נראית כמי שמסירה אותו.

אז על עולם הקוד הפתוח להפסיק לשאול אם מיקרוסופט השתנתה ולהתחיל לשאול אילו פריטים ברשימה נמסרו. לשאלה הזו יש תשובה בכל רגע נתון, היא אינה תלויה בכנותו של איש, ואי אפשר לספק אותה בהכרזה.

אם כל החמישה נמסרים, הפלטפורמה מפסיקה להיות מנעול והופכת למוצר שמתחרה על יתרונותיו, שזה כל מה שמישהו אי פעם ביקש. עד אז, התגובה הנכונה ליוזמת הפתיחות הבאה היא להרים את הרשימה ולשאול איזו שורה היא מוחקת.